מידע שימושי>
סכסוכי עבודה
   
מבוא
בישראל חלות על יחסי עובד- מעביד מערכות שונות של דינים, חוקים, הסדרים והסכמים, אשר כל מטרתם היא להסדיר יחסי עובד – מעביד, הן ברמת הפרט (מערכות החלות באופן פרטני על כל עובד  ומעביד), והן ברמת המגזר (מערכות החלות על המגזרים השונים), החלות במצטבר ו/או לחילופין לפי סדר חשיבות ועדיפות שונה. מטרתם של מרבית מערכות החוק וההסדרים היא להגן על העובד, ומיעוטם בא להגן על המעביד.

בסולם החשיבות והעדיפות עומדים חוק יסוד: חופש העיסוק וחוקי מגן, החלים על כל עובד / מעביד בישראל, שלא ניתן להתנות עליהם בהסכמים אישיים ו/או הסדרים קיבוציים, כגון: חוק פיצויי פיטורין התשכ"ג -1963, חוק דמי מחלה התשל"ן - 1976, חוק הגנת השכר התש"יח- 1958, חוק החופשה השנתית התשי"א - 1951, חוק שכר המינימום התשמ"ז - 1987 ועוד.

כמו כן בשנים האחרונות חוקקו בישראל חוקים חשובים אחרים שכדאי לדעת על קיומם, כגון: חוק למניעת הטרדה מינית תשנ"ח - 1998 וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה התשמ"ח - 1998.

ישנם חוקים המסדירים יחסי עובד  - מעביד ברמת הפרט, אשר על הוראותיהם רשאים העובד והמעביד להתנות, למשל בהסכם עבודה אישי.

בנוסף לחוקים הנ"ל ו/או להסכמי עבודה אישיים, קיימים הסדרים קיבוציים הבאים להסדיר יחסי עובד- מעביד במגזרים השונים, כגון: עובדי המדינה, רופאים, מהנדסים וכיו"ב. הסכמים אלו יכולים אך להוסיף על זכויות העובד הקבועות בחוקי מגן ו/או בהסכם עבודה אישי.

 דוגמאות אחדות לפגיעה בזכויות עבודה: פיטורין שלא כדין, הלנת שכר ו/או פיצויי פיטורין, עבודה בשעות נוספות ללא תשלום, אי תשלום דמי הבראה וכיו"ב. 

מה לעשות במקרה של פגיעה בזכויות עבודה?

1. יש לאסוף את כל תלושי השכר הרלוונטים לתקופת ההעסקה, הסכמי עבודה (אם יש)  וכרטיסי נוכחות (אם יש).


2. במקרה הצורך, למשל לצורך הוכחת שעות עבודה נוספות, רצוי לאתר עדים  אשר יהיו מוכנים לתת עדות בבית הדין לעבודה.

יש לקחת בחשבון כי במקרים רבים בהם העובד ביקש להגן על זכויותיו במסגרת עבודתו, בין היתר באמצעות פניה לבית הדין לעבודה, חלה הרעה מוחשית בתנאי העסקתו עד כדי פיטורין (אין איסור על פי  החוק לפטר עובד שפנה לבית הדין לעבודה), ולפיכך לפני נקיטת צעדים כלשהם רצוי להתייעץ עם עו"ד.

למי פונים ?

עורך דין

כדאי לפנות לעורך דין המתמחה בתחום של דיני עבודה.  עורך דין המתמחה בתחום מיוחד זה מכיר היטב את החוק על כל תיקוניו האחרונים ומעודכן בפסיקה (המתעדכנת חדשות לבקרים), ובהסכמים הקיבוציים.

חשוב מאוד לקבל המלצות לגבי עורכי דין העוסקים בתחום, וכן חשוב להתרשם באופן אישי מעורך הדין המועמד לנהל את התיק (הפגישה הראשונה עם עורך הדין אמורה להיערך ללא תשלום).

לידיעתך

רק עורך דין רשאי לייצג אותך בבית הדין לעבודה.

קיימות חברות שונות לייעוץ משפטי, אולם  רק עורך דין מורשה רשאי לקבל שכר טרחה עבור שירות וייעוץ משפטי, ורק עורך דין נושא באחריות מקצועית לשירות וייעוץ משפטי שניתן על-ידו!

הלשכה לסיוע משפטי

 אפשר לפנות ללשכה לסיוע משפטי הממנה עו"ד מטעם המדינה על בסיס קריטריונים כלכליים, והסיוע ניתן ללא תשלום! לשכות סיוע משפטי

הסתדרות העובדים

אפשר לפנות להסתדרות העובדים בישראל ו/או ארגוני עובדים אחרים, העשויים לסייע ללא תשלום בהגנה על זכויות העובד מול המעביד, אך זאת בתנאי שהעובד נמנה על חברי ההסתדרות.        

לפנות ישירות למעביד

אפשר לנסות לחסוך שכר טרחת עורך דין ולפנות ישירות למעביד (בכתב, באמצעות דואר רשום + אישור מסירה ). החסרון של פניה ישירה למעביד הוא, שהעובד, אשר אינו  בקיא  בדיני עבודה ואינו מודע לכל זכויותיו עפ"י החוק, עלול להסכים להצעות מעביד הפוגעות בזכויותיו.

למוסדות גישור

בשנים האחרונות התפתח מאוד מוסד הנקרא גישור שמטרתו לגשר על הפערים בין הצדדים ולהביא לפיתרון הסכסוך בדרכי שלום תוך הימנעות מפניה להליכים משפטיים. מוסדות גישור פועלים באופן עצמאי ו/או בצמוד לבתי המשפט וככלל מועסקים בהם אנשי מקצוע, כגון: עורכי דין, מהנדסים, פסיכולוגים וכיו"ב אשר הוכשרו בהכשרות מיוחדות לעסוק בגישור.

ניתן לפתוח בהליכי גישור הן לפני נקיטת הליכים משפטיים והן במהלכם ולעיתים קורה כי תיק אשר נפתח בבית המשפט  מופנה ע"י בית המשפט עצמו להליכי גישור והצדדים מגיעים להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט.

את מי תובעים ?

* את המעביד כמובן !

* ביטוח לאומי – ניתן לקבל פיצויי פיטורין והלנת שכר מביטוח לאומי במקרה  

   שהמעביד פשט רגל , או  במקרה והחברה התפרקה וניתן פסק דין בבית דין  

   לעבודה.

משך ההליך

משא ומתן עם המעביד ללא פניה לערכאות עשוי להימשך מספר חודשים. במקרה של הגשת תביעה לבית הדין לעבודה עלולים ההליכים להימשך אף מספר שנים, אם כי לרוב תיקים אלו מסתיימים בפשרה תוך כשנה – שנה וחצי.

עד מתי יש להגיש את התביעה?

תביעה לבית הדין לעבודה – יש להגיש יש להגיש לכל היותר תוך 7 שנים מיום היווצרות העילה כגון: אי תשלום שכר במועד, פיטורין ושלא כדין וכיו"ב ומומלץ מאוד לא לאחר את המועדים!

חשוב לדעת כי בדיני עבודה קיימות תקופות התיישנות האופייניות אך ורק לדינים אלה כגון זכות לתבוע פיצויי הלנה לכל היותר תוך שנה מיום ההלנה ולפיכךמומלץ בכל מקרה להתייעץ עם מומחים בתחום ו/או לעיין בחוק.

באיזה בית משפט תובעים?

התביעה בעניין סכסוכי עבודה תוגש לבית הדין האזורי לעבודה, בהתאם לסמכות מקומית הקבועה בחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט - 1969 והתקנות שהותקנו על פיו ובדרך כלל לפי המקום בו בוצעה העבודה.

ערעור על פסיקת בית הדין האזורי לעבודה יש להגיש לבית הדין הארצי לעבודה הנמצא בירושלים.

ראוי לציין כי בית הדין האזורי ידון בעניינך בהרכב של שלושה: שופט, נציג ציבור מטעם העובדים ונציג ציבור מטעם המעבידים.

מהו הסעד או הפיצוי המגיע לך?

באופן כללי קיימים שני סוגי סעדים: סעד ביצועי כלשהו וכן סעד של פיצוי. להלן מספר דוגמאות:

* פיטורין שלא כדין  - הסעד הנתבע יכול להיות החזרת העובד לעבודה וכן פיצויים (כ-  35% ריבית חודשית + הצמדה על הקרן ).

* הלנת שכר – סעד של תשלום השכר אשר הולן בצירוף פיצויי הלנה (כ-  35% ריבית חודשית + הצמדה על הקרן ).

* העסקה בניגוד לשעות העבודה הקבועות בחוק – סעד של צו להעסקה לפי החוק.

ההוצאות הכספיות

אגרת בית הדין

אגרת בית הדין מחושבת לפי סוגי הסעדים הנתבעים ותשולם עם פתיחת התיק בבית הדין.

חשוב לדעת כי לעיתים ניתן לקבל פטור מתשלום אגרה, בהתאם למצבו הכלכלי של התובע, אך מאחר  ורוב האגרות די סמליות, מרבית האוכלוסייה יכולה לעמוד בהן.

שכר טרחת עורך דין

לרוב במעמד פתיחת התיק אצל עורך-דין מתבקש הלקוח לחתום על הסכם שכר טרחה אותו יצטרך לשלם לעורך-דין בגין שרותיו המשפטיים. רצוי לברר מראש מהו שכר הטרחה אותו  ידרש לשלם בבוא העת וכן לקבוע מראש מה יהיה שכר הטרחה במקרה של הפסקת הטיפול של אותו עורך-דין לפני סיום ההליך. לגבי ערעורים - רצוי לסכם מראש מה יהיה גובה שכר הטרחה הנוסף עבור הערעור.

שכר טרחת עורך דין נתון תמיד למו"מ בין עורך הדין והלקוח, אך מקובלות מספר אפשרויות לתשלום כמפורט להלן:

א. שכר הטרחה נקבע מראש כסכום חד-פעמי עבור כל ההליך המשפטי ומשולם מראש עם תחילת מתן השרות המשפטי ללקוח.

ב. שכר הטרחה נקבע מראש עבור כל פעולה ופעולה אשר תדרש בתיק וישולם בד-בבד עם ביצוע הפעולות השונות.

ג. שכר הטרחה נקבע מראש כסכום חד-פעמי אך ישולם בתום ההליך המשפטי לאחר קבלת הסעד או הפיצוי המבוקש.

ד. שכר הטרחה ישולם בתום ההליך המשפטי כפי שיקבע על-ידי בית המשפט בפסק הדין.

ה. שכר הטרחה ישולם באחוזים מסכום הסעד או הפיצוי שייפסק בסוף ההליך המשפטי ומקובללקבוע את האחוזים כדלקמן:

1.   15% - במקרה של פשרה לפני הגשת כתב תביעה לבית המשפט.

2.    17.5% - במקרה של פשרה לאחר הגשת כתב תביעה לבית המשפט, ולפני הדיון בבית המשפט בערכאה ראשונה.

3.    20% - מכל סכום ברוטו שייפסק לטובתך בפסק דין, שניתן ע"י בית המשפט בערכאה ראשונה ללא כל קשר לתוצאות הערעור.

הוצאות שונות

במהלך ניהול התביעה  תידרש לשאת בכל ההוצאות הנלוות להליך, כגון: תשלום עבור צילומים, נסיעות וכיו"ב, ולפיכך רצוי להתייחס לכך מראש בהסכם שכר הטרחה.

הערה כללית

חשוב לדעת כי הצד המפסיד בהליך המשפטי מחויב בד"כ לשאת בכל ההוצאות שנגרמו לצד השני בהליך זה, ובין היתר: תשלום כל האגרות אשר שולמו לבית המשפט וכן שכר טרחת עורך דין (על פי שיקול דעת בית המשפט).

 
 
 בניית אתריםבניית אתרים 
טניה לוין -כפיר ושות' משרד עורכי דין, נוטריון וגישור. רח' העצמאות 37 חיפה.