מידע שימושי>
גירושין
   

מבוא

בישראל נערכים הגירושין בהתאם לדין האישי החל על בני הזוג, כלומר: אם שני בני זוג הם יהודים- יהיו הגירושין לפי דיני ההלכה, שני בני הזוג מוסלמים- יהיו  הגירושין לפי דיני האיסלאם, וכדומה לגבי הדרוזים ובני  העדות הנוצריות השונות.

כאשר מדובר במקרים מיוחדים בהם בני הזוג משתייכים לעדות דתיות שונות (נישואים מעורבים) ו/או כלל אינם משתייכים לעדה דתית המוכרת בישראל (חסרי השתייכות דתית) יחול עליהם חוק מיוחד הנקרא חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) תשכ"ט – 1969.  

לפי חוק זה ענייני התרת נישואין של בני זוג אשר אינם בשיפוטו הייחודי של בית הדין דתי יהיו בשיפוטו של בית המשפט לענייני .

בנוסף לדין האישי החל על בני הזוג חל גם הדין האזרחי (חוקים ופסקי דין של בתי המשפט האזרחיים) המסדיר נושאים כגון: חלוקת רכוש, מזונות ילדים וכיו"ב. כאשר הדין האישי סותר את עקרונות היסוד של המדינה, גובר הדין האזרחי.

בנוסף לדינים השונים החלים בענייני גירושין, קיימות ערכאות שונות (בתי משפט שונים) אליהן ניתן לפנות. חשוב לדעת כי קיימת מחלוקת לגבי הערכאה המתאימה אליה יש (או רצוי) לפנות בכל מקרה ומקרה, והדבר תלוי בצד המעונין בגירושין, הסעד המבוקש, הרכב השופטים וכיו"ב.

קיימים מספר נושאים הכרוכים בגירושין כגון: מזונות הילדים והאישה, החזקת ילדים, הסדרי ראיה וביקור,  פירוק שיתוף ברכוש המשותף וכיו"ב אותם יש לפתור במקביל לגירושין.

יש לדעת כי בישראל פועל בית המשפט לענייני משפחה המוסמך לדון בכל הסוגיות הנ"ל  (וכן בהתרת נישואין של זוגות מעורבים או אלו  אשר אינם משתייכים לעדה דתית מוכרת בישראל) ולעיתים קרובות מנהלים הצדדים הליכים בשתי ערכאות במקביל, כשלמשל הגירושין נדונים בפני בית הדין הרבני וסוגיית מזונות הילדים נדונה בבית המשפט לענייני משפחה. 

 
מה עליך לעשות?

ראשית כל מומלץ לא לשבור את הכלים ולנסות להגיע להסכמה, תוך הבטחת אינטרסים של כל הצדדים, ברוח טובה ותוך שימת דגש מרבי לטובת הילדים. במקרה של הסכמה מומלץ לערוך אותה בסיוע איש מקצוע (כגון עו"ד או מגשר), בצורת הסכם גירושין, לאשרו בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני באזור המגורים ולהגיש תביעת גירושין או התרת נישואין.

כאשר בני הזוג נשואים בנישואים מעורבים, או שהם אינם משתייכים לעדה דתית מוכרת בישראל, יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להתרת נישואין.

במידה ואין הסכמה לגבי כל הסוגיות, רצוי לערוך הסכם לגבי העניינים שאינם שנויים במחלוקת, ובמקביל להגיש תביעות לערכאות המוסמכות בעניינים שבמחלוקת.

במידה ואין כל הסכמה בין בני הזוג רצוי לפנות באופן מיידי אל איש מקצוע המתמחה בדיני המעמד האישי ולנסות להקדים את הצד השני בפניה לערכאות המתאימות, כדי "לתפוס " את הערכאה הרצויה.

לעיתים קרובות רצוי לפנות למשרדי חקירות על מנת לאתר את כל הרכוש הנמצא בבעלות הצד השני, לבדוק סיבת היעדרויות תכופות מהבית (לצורך הצדקת עילת גירושין, כגון בגידה, התמכרות להימורים) וכיו"ב.

יש לאסוף את כל הראיות העשויות לתמוך בדרישותיך כגון: הוצאות על דיור, לימודים, מזון, ביגוד, חוגים, תלושי שכר, דוחו"ת מס הכנסה,  חוות דעת פסיכולוג או עובד סוציאלי (אם יש) דוחות מורים בבית ספר (אם יש), הערכות שמאי לגבי הרכוש, דפי חשבון בנק, קופות גמל, ביטוחים, תמונות מביכות של בן הזוג  וכיו"ב.

אל מי פונים והאם כדאי להיות מיוצג?

עורך דין

כדאי לפנות לעורך דין המתמחה בתחום המעמד האישי. עורך דין המתמחה בתחום מיוחד זה מכיר היטב את החוק על כל תיקוניו האחרונים, מעודכן בפסיקה הן של בתי הדין הדתיים והן של בתי המשפט האזרחיים (המתעדכנת חדשות לבקרים), בעל ניסיון בניהול מו"מ עם עורכי דין אחרים העוסקים באותו תחום ובד"כ בעל יכולת להשיג עבור לקוחו את הסעד הטוב ביותר.

יהודים רשאים להיעזר  בשירותי טוען רבני מוסמך, אך חשוב לדעת כי טוען רבני  מוסמך לייצג לקוחות אך ורק בפני בית הדין הרבני ולא בפני בית המשפט לענייני משפחה, בעוד עורך הדין רשאי לייצג בכל הערכאות.

מומלץ לקבל המלצות לגבי עורכי דין העוסקים בתחום וכן חשוב להתרשם באופן אישי מעורך הדין המועמד לנהל את התיק (הפגישה הראשונה עם עורך הדין אמורה להיערך ללא תשלום).

לידיעתך

רק עורך דין רשאי לייצג אותך בתביעה בבית המשפט.  טוען רבני רשאי לייצג רק בבה"ד הרבני.

קיימות חברות שונות לייעוץ משפטי, אולם  רק עורך דין מורשה רשאי לקבל שכר טרחה עבור שירות וייעוץ משפטי ורק עורך דין נושא באחריות מקצועית לשירות וייעוץ משפטי שניתן על-ידו.

הלשכה לסיוע משפטי

 אפשר לפנות ללשכה לסיוע משפטי הממנה עו"ד מטעם המדינה על בסיס קריטריונים כלכליים ולקבל סיוע משפטי ללא תשלום. לשכות סיוע משפטי

מוסדות גישור

בשנים האחרונות התפתח מאוד מוסד הנקרא גישור, שמטרתו לגשר על הפערים בין הצדדים  וניתן להסתייע בו לצורך פתרון מחלוקות וסכסוכים  בדרכי שלום והבנה תוך הימנעות מפניה להליכים משפטיים. מוסדות הגישור פועלים באופן עצמאי ו/או בצמוד לבתי המשפט,  וככלל מועסקים בהם  אנשי מקצוע, כגון: עו"ד, מהנדסים, פסיכולוגים וכיו"ב, אשר הוכשרו בהכשרות מיוחדות לעסוק בגישור.

ניתן לפתוח בהליכי גישור הן לפני נקיטת הליכים משפטיים והן במהלכם, ולעיתים קורה כי תיק אשר נפתח בבית המשפט מופנה ע"י בית המשפט עצמו להליכי גישור והצדדים מגיעים להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט.

משך ההליך

לגבי גירושין - במידה ומדובר בשני יהודים,ההליכים בבית הדין הרבני עלולים להתקיים ללא הגבלת זמן. כאשר מדובר בהתרת נישואין מעורבים, או כששני בני זוג אינם משתייכים לעדה דתית מוכרת בישראל- עשוי ההליך להימשך בין חצי שנה – לשנה וחצי.

לעניין סוגיות אחרות , כגון: מזונות, החזקת ילדים, פירוק שיתוף וכיו"ב - ההליכים נמשכים בין מספר ימים למספר שנים, תלוי בשיתוף פעולה בין בני הזוג, עומס בבית המשפט או בבית הדין, יעילות עורכי הדין המעורבים וגורמים אחרים.

מתי יש להגיש את התביעה?

מומלץ להגיש תביעת מזונות בהקדם האפשרי וזאת כיוון שהחיוב לשלם מזונות מוטל החל מיום הגשת התביעה. חשוב לדעת כי ניתן להגיש תביעת מזונות מבלי להגיש תביעת גירושין.

את כל יתר התביעות יש להגיש לפי הצורך למשל: אם רוצים לקבוע אצל מי יישארו הילדים- יש להגיש תביעה להחזקת ילדים, ואם יש צורך ורוצים לתבוע מזונות- יש להגיש תביעת מזונות.

חשוב לדעת כי בכל שלב ושלב של ההליך המשפטי קיימת אפשרות לנהל מו"מ בין הצדדים ו/או לנהל הליכי גישור ו/או  להגיע להסכם גירושין.

באיזה בית משפט תובעים?

התשובה לשאלה זו הינה מורכבת ביותר והיא תלויה במספר גורמים:

אם מדובר בגירושין- בני זוג יהודים יפנו לבית דין רבני בתביעת גירושין, בני זוג מוסלמים יפנו לבית הדין השרעי ונוצרים יפנו לכנסיה.  בנישואים מעורבים כשבני הזוג משתייכים לעדות דתיות שונות, או כאשר שני בני הזוג אינם משתייכים לעדה דתית המוכרת בישראל, יפנו בני הזוג לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להתרת נישואין.

אם מדובר ביתר העניינים הכרוכים בגירושין, לרבות מזונות, החזקת ילדים, פירוק שיתוף ברכוש וכיו"ב הרי שפתוחות בפני בני הזוג שתי חלופות: האחת - לפנות לבית הדין המוסמך לדון בגירושין עצמם וכך לנהל את כל ההליכים במרוכז, החלופה השניה היא- לפצל את ההליכים ובמקביל להגשת תביעת גירושין בבית הדין האישי (הרבני, השרעי או הכנסיה), להגיש תביעות בעניינים הנוספים בפני בית המשפט לענייני משפחה. יחד עם זאת פיצול ההליכים אינו כה פשוט במקרה של זוגות עליהם חל דין אישי אחד ולפיכך מומלץ תמיד להתייעץ עם אנשי מקצוע המתמחים בתחום.

 בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בכל המחלוקות המתעוררות במשפחה, כגון: מזונות, החזקת ילדים, חלוקת רכוש משותף, אפוטרופסות וכיו"ב, למעט גירושין (מתן / קבלת גט).

יש הטוענים כי בבית המשפט לענייני משפחה, הנוהג עפ"י הדין האזרחי והחילוני, ההתייחסות לבני הזוג הינה שוויונית יותר ו"נאורה" יותר מאשר בבית הדין הרבני, וכי בתי הדין הרבניים נוטים יותר לטובת הגברים. כיום, נוכח האפשרות של האישה לפנות, כמעט ללא הגבלה, לבתי המשפט האזרחיים, ולאור הביקורת של בית המשפט העליון על פסקי הדין של בתי הדין הרבניים, הפערים בגישות הצטמצמו ולא ניתן לקבוע בוודאות לאיזו ערכאה כדאי לפנות.

אם אינך מרוצה מהפסיקה תמיד ניתן להגיש ערעור. על פסק דין של בית משפט לענייני משפחה מוגש ערעור לבית המשפט המחוזי ואח"כ לעליון. ערעור על פסק הדין של בית הדין הרבני האזורי יוגש לבית הדין הרבני הארצי, ואילו ערעור על בית הדין הרבני הארצי יוגש לבית הדין הגבוה לצדק.

בנוסף לאפשרויות פניה לבית המשפט לענייני משפחה ו/או בית הדין הרבני ניתן לפנות לגישור, שזהו מוסד שמטרתו לגשר על הפערים בין הצדדים  ולפתור את המחלוקות ביניהם בדרכי שלום והבנה.

מה מגיע לך?

גירושין
כאשר מדובר בגירושין של בני זוג עליהם חל דין אישי יתבצעו הגירושין לפי העילות הקבועות בדין האישי.

חשוב לדעת, כי על פי הדין היהודי (ההלכה) קיימות עילות שונות לחיוב ו/או כפייה לגרושין וכמובן שההסכמה לגרושין אף היא עילה ואולי אף הטובה ביותר. יחד עם זאת חשוב לדעת כי על-אף קיומן של עילות גרושין רבות ומוצדקות בפועל ניתן להתגרש רק אם שני בני הזוג מסכימים והבעל נותן גט לאישתו מרצונו ה"טוב והחופשי". במקרה שהבעל מסרב לתת גט לאישה - האישה נשארת עגונה ואינה יכולה להקים משפחה חדשה ולהוליד ילדים, ואם תעשה כן יחשבו ילדיה לממזרים. מאידך במקרה והאישה מסרבת לקבל גט מבעלה, יוכל הבעל להקים משפחה חדשה ולהוליד ילדים, ובמקרים נדירים אף יהא רשאי לשאת אישה שניה, לאחר קבלת היתר מיוחד מבית הדין.

בשנים אחרונות הופעלו ע"י בתי הדין הרבניים סנקציות אזרחיות לצורך "אילוץ" סרבני גט להתגרש, כגון: מאסרים, שלילת רשיונות, איסור על שימוש בכרטיסי אשראי וכיו"ב.חשוב לדעת כי לעיתים קרובות משמש ה"גט" ככלי נשק יעיל, ולעיתים אף היחיד, לסחיטה בעניינים האחרים הכרוכים בגירושין, ולפיכך מומלץ בכל מקרה להתייעץ עם אנשי מקצוע בעלי נסיון בתחום דיני המעמד האישי.

מזונות ומדור (מגורים)

מזונות ומגורים של האישה והילדים ייקבעו לפי הדין האישי של בני הזוג. הכלל הוא כי הבעל משלם דמי מזונות ומדור לאישתו עד הגירושין, ולילדיו עד גיל 18 (ו- 1/3 מזונות לילדים בצבא), אך קיימים גם יוצאים רבים מן הכלל וכל מקרה נדון לגופו. לגבי נישואים מעורבים או לגבי בני זוג אשר אינם משתייכים לעדה דתית מוכרת בארץ, ישלם הבעל מזונות לפי הדין האישי שחל עליו, או שבני הזוג יישאו באופן שווה במזונות הילדים. חשוב לדעת כי קביעת המזונות נעשית לפי יכולתם הכלכלית של בני הזוג  ולפי צורכי האישה והילדים. נדגיש כי במידה ולאחר מתן פסק הדין חל "שינוי נסיבות" במצבם הכלכלי של בני הזוג והילדים ויש צורך לשנות את גובה דמי המזונות, (להגדיל או להפחית), קיימת אפשרות לפנות לבית המשפט המוסמך, בתביעה לשינוי דמי מזונות בהתאם, וזאת בתנאי שחלפו לפחות ששה חודשים מיום מתן פסק הדין לעניין מזונות.

חשוב לדעת כי במידה והבעל / האב אינו משלם מזונות בהתאם לפסק הדין זכאית האישה לפנות למוסד לביטוח לאומי, אשר ישלם את המזונות במקום הבעל / האב ויגבה את החוב ישירות מהחייב.

החזקת ילדים וקביעת סדרי ביקור וראיה

הכלל היחיד החל בבתי המשפט לענייני משפחה, שעל פיו יקבע למי תימסר החזקה על הילדים, הוא "טובת הקטין". בפועל במרבית המקרים נשארים הילדים עם האישה, בייחוד עם מדובר בילדים קטנים או בנות, וזאת בד"כ לאחר שפקידת הסעד מטעם בית המשפט נותנת חוות דעת וממליצה לבית המשפט לגבי "טובת הקטינים". רק במקרים בהם האם אינה מתפקדת, מחמת מחלה, מצב נפשי, התמכרות לסמים וכיו"ב, יקבע בית המשפט כי לטובת הקטינים יש למסור החזקה עליהם לאב, או לקרוב משפחה אחר המסוגל לטפל בהם. חשוב לדעת כי לגבי ילדים גדולים ו/או מפותחים מכפי גילם, עשוי בית המשפט לבקש להתרשם מדעתם ולתת לה משקל משמעותי בקביעת החזקה.

לעניין סדרי ראיה וביקור בד"כ יקבע בית המשפט כי האב יהא רשאי לבקר את ילדיו מספר פעמים בשבוע וכן בסופי שבוע, בחגים ובחופשות והכל כמובן לפי טובת הקטינים.

פירוק שיתוף ברכוש המשותף

 אין אפשרות לתת תשובה חד משמעית לגבי התוצאה הסופית של חלוקת הרכוש, מאחר וזו  תלויה במספר גורמים כגון: מהו הדין החל על בני הזוג? (דיני הלכה, דיני איסלאם, הדין האזרחי), באיזו שנה נישאו בני הזוג? (אם בני הזוג נישאו לפני  1974 יעשה פירוק הרכוש המשותף לפי כלל משפטי הנקרא "הלכת שיתוף", ואם נישאו אחרי  1974 יפורק הרכוש המשותף לפי חוק יחסי ממון בין בני  זוג).עם זאת, במרבית המקרים יחולק הרכוש, שבני הזוג צברו במהלך הנישואים, באופן שווה בין הצדדים בלי קשר למי הרוויח וכמה, בעוד הרכוש שהיה לכל אחד מבני הזוג לפני הנישואים יישאר שלו.

סעדים נלווים

לעיתים קרובות חובה לבקש עיקולים על הרכוש, כדי למנוע הברחתו או מכירתו/מסירתו וכן עיכוב יציאה מהארץ (בעיקר כדי לעכב סרבני גט או הבטחת תשלום מזונות).

סעדים נוספים – צו הגנה הניתן כדי להגן מפני קרוב משפחה הנוקט באלימות פיזית או מילולית, צו הרחקה וצווים שונים לעניין הקטינים, ניתן לקבל בבית המשפט לענייני משפחה.

חשוב לדעת כי לבית המשפט לענייני משפחה יש לפנות בכל עניין ועניין באופן נפרד וכי כל תביעה מתייחסת רק לעניין אחד, אם כי בסופו של דבר כל התביעות תידונה בפני אותו שופט ובדרך כלל במרוכז. כך למשל, אישה יהודיה הרוצה להתגרש וכן להגיש תביעת מזונות, תביעה להחזקת ילדים ותביעה לפירוק שיתוף תגיש 3 תביעות נפרדות לבית המשפט לענייני משפחה בנוסף לתביעה לגירושין בבית הדין הרבני האזורי.

 

 

 

ההוצאות הכספיות

אגרת בית המשפט

תשלום אגרת בית המשפט נקבע לכל תביעה המוגשת לבית המשפט לענייניי משפחה או לבית הדין הרבני.

טבלת אגרות

חשוב לדעת כי לעיתים ניתן לקבל פטור מתשלום אגרה, בהתאם למצבו הכלכלי של התובע, בייחוד אם מדובר בתביעה למזונות.

שכר טרחת עורך דין

שכר טרחת עורך דין  נתון למו"מ בין עורך הדין והלקוח. ישנן שתי שיטות תשלום, אפשרות אחת היא כאשר שכר הטרחה  נקבע מראש כסכום חד פעמי עבור כל הליך הגירושין בכל הערכאות( במידה ועו"ד אחד מייצג בכל הערכאות). אפשרות אחרת היא לשלם עבור כל פעולה ופעולה אשר תידרש בתיק, עם התחלת הטיפול ו/או עפ"י השלבים. חשוב לדעת כי כאשר מדובר בגירושין בעייתים ומסובכים מספר הפעולות  הנדרשות עלול להיות רב מאוד, (אף בלתי מוגבל) ולבוא לידי ביטוי בתשלום שכר טרחה "מוגדל".

מאחר ובמקביל לפתיחת התיק אצל עורך דין מתבקש הלקוח לחתום על הסכם שכר הטרחה, רצוי לברר מראש מהו שכר הטרחה אותו יידרש לשלם בבוא העת, וכן לקבוע מראש מה יהא שכר הטרחה במקרה  של הפסקת טיפולו של אותו עורך הדין לפני סיום ההליך. לגבי ערעורים –רצוי לסכם מראש מה יהיה גובה שכר הטרחה הנוסף עבור ערעור.

הוצאות שונות - במהלך ניהול התביעה יידרש הלקוח לשאת בכל ההוצאות הנלוות להליך, כגון: הזמנת חקירה, צילומים וכיו"ב.
 

 
 
 בניית אתריםבניית אתרים 
טניה לוין -כפיר ושות' משרד עורכי דין, נוטריון וגישור. רח' העצמאות 37 חיפה.